Vayedaber

Berakhoth

Daf 17b

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ. רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַייְבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ. אָמַר חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וְלֹא פְלִיגֵי חוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. דָּמַר רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַייְבוּ עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד יְהוּדָאֵי דַּהֲוָה 17b קָאִים רְדִי בְהָדֵי בִקְעַת אַרְבֵּל גָעַת תּוֹרְתֵיהּ קוֹמוֹי עָבַר חַד עַרְבִיי וּשְׁמַע קָלָהּ. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי שָׁרִי תוֹרָךְ וְשָׁרִי קַנְקַנָּךְ דְּהָא חָרֵיב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. גָּאַת זְמַן תַּנְיִינוּת. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי קְטוֹר תּוֹרָךְ וּקְטוֹר קַנְקַנָּךְ דְּהָא יְלִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֵיהּ מְנַחֵם. אָמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ דְּאָבוֹי אָמַר לֵיהּ חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ מָן הֵן הוּא. אָמַר לֵיהּ מִן בִּירַת מַלְכָּא דְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. אָזַל זַבִּין תּוֹרוֹי וְזַבִּין קַנְקַנּוֹי וְאִיתְעַבִּיד זַבִּין לְבָדִין לְמֵיינוּקֵי וַהֲוָּא עַיּיָל קִרְייָה וְנַפְקָא קִרְייָה. עַד דְּעָל לְהַהוּא קַרְתָּא וְהַוְייָן כָּל נְשָׁייָא זְבָנָן וְאִימָּה דִמְנַחֵם לָא זְבָנָה. שָׁמַע קָלָן דִּנְשָׁייָא אָֽמְרִין אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אַייתִי זוֹבְנִין לִבְרָךְ. אָֽמְרָא בְּעָייָא אֲנָא מֵיחְנְקוּנֵיהּ סַנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דִּבְיוֹמָא דְאִיתְיַלִּיד אִיחְרוּב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. אָמַר לָהּ רְחִיצֵיא אֲנָן דִּבְרַגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרַגְלֵיהּ מִתְבְּנֵיי. אָֽמְרָה לֵיהּ לֵית לִי פְרִיטִין. אָמַר לָהּ וּמַה אִיכְפַּת לֵיךְ אַייְתִי זוֹבְנִין לֵיהּ אִין לֵית קוֹמֵךְ יוֹמָא דֵין בָּתַר יוֹמֵי אֲנָא אָתִי וְנָתִיב. בָּתַר יוֹמִין עָאַל לְהַהוּא קַרְתָּא אָמַר לָהּ מַהוּ מֵיינוּקֵיךְ עֲבֵיד. אָֽמְרָה לֵיהּ מִן שַׁעְתָּא דַחֲמִיתָנִי אָתוּן רוּחִין וְאַלְעוֹלֵיהּ וְחַטְּפִינֵיהּ מִן יָדַיי. אָמַר רִבִּי בּוּן מַה לָנוּ לִלְמוֹד מִן הָעַרְבִי הַזֶּה וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא חוֹטֵר מִגֶּזַע יִשָׁי.

Traduction

R. Josué ben-Levi dit qu’il se nommera Tsemah; selon R. Judan b. R. Aïbo, son nom sera Menahem (consolateur). R. Hanina b. Abahou, dit: Il ne faut pas croire que l’avis de l’un contredise celui de l’autre, car au fond ces noms sont les mêmes (175)''Ils se ressemblent numériquement; car les lettres du mot T)MAH, comme celles du mot MENAHEM additionnées ensemble, donnent par chaque groupe le chiffre 138.''. Le fait suivant, raconté par R. Judan b. R. Aïbo, le prouve: Un jour un israélite, pendant qu’il cultivait son champ, entendit sa vache pousser des cris plaintifs. Un arabe qui passait l’écoute: -Fils de Juda, dit-il, fils de Juda, délie ta vache et délie la charrue, car le Temple est ruiné (et tu devras ou te mettre en deuil, ou fuir, au lieu de cultiver la terre). La vache mugit une seconde fois: -Fils de Juda, dit l’Arabe, rattache ta vache à ta charrue, car le roi Messie vient de naître. – Comment s’appelle-t-il? – Menahem. – Et comment se nomme son père? – Ezéchias. – Et d’où est-il? – De la ville royale de Bethléhem en Judée (176)Cf. (Marc 2, 7) à 19.. L’Hébreu vendit sa vache et sa charrue, et acheta des vêtements d’enfant. Il alla ainsi de ville en ville. Lorsqu’il arriva à la ville désignée, il vit que toutes les femmes achetaient des effets, excepté la mère de Menahem. Aussi entendait-il répéter par les femmes: ''Mère de Menahem, vient donc acheter quelque objet pour ton enfant. – Oh, disait-elle, je voudrais voir étranglés (177)La malédiction de la mère vise l'enfant. Elle maudit les ennemis d'Israël, pour ne pas maudire directement l'enfant. les ennemis d’Israël! Car, au jour de la naissance de l’enfant le temple de Jérusalem est détruit. – Nous sommes certains, répondit le voyageur, que si à cause de lui le temple doit être ruiné, il sera aussi rebâti par lui. (Console-toi donc et achète). – Mais, dit-elle, je n’ai pas une obole. – Que t’importe? dit-il; va, achète ce qu’il te faut; si tu n’as pas aujourd’hui devant toi l’argent nécessaire, un autre jour je viendrai me faire payer''. Peu après, il revint effectivement dans cette ville: -Qu’as-tu fait de ton enfant, demanda-t-il à la femme? – Je ne sais, répondit-elle; depuis que tu m’as vue, des vents d’orage et des tempêtes sont survenus et me l’ont enlevé des mains (178)Voir le Mirasch-rabba sur les (Qo 1,16) (dédit. Amsterdam, fol. 68, col. 3).. R. Aboun dit: A quoi bon apprendre tout cela du fait concernant l’Arabe? Un verset textuel de la Bible le confirme: Le Liban, est-il dit (Is 10, 34), tombera avec majesté; et ces mots sont suivis de ceux-ci: une branche sortira de la souche d’Isaïe (c’est-à-dire, la destruction du temple sera compensée par la naissance d’un Messie descendant de David).

Pnei Moshe non traduit

הוא צמח הוא מנחם. הכל אחד כפי הגימטריא:

ודא מסייעא להו. האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי:

קאים רדי. היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא''ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א''ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם:

מן הן. מאיזה מקום הוא:

ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא. ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא''ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני:

מה לנו ללמוד מן הערבי הזה. שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח:

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד י֙י לַמַּבּוּל יָשַׁב שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפּוּרְעָנוּת מִלְּבוֹא לָעוֹלָם.

Traduction

R. Tanhouma a enseigné: Pourquoi a-t-on établi comme quinzième bénédiction (179)On reprend ici l'explication de l'ordre des 18 bénédictions de l'amida, interrompue par une digression. celle qui demande à Dieu d’exaucer nos prières? C’est conforme au verset (Ps 29, 10): L’Eternel commande au déluge, c’est-à-dire il défend à un tel fléau de se renouveler jamais sur terre (180)De même, la dite formule de bénédiction clôt la série précédente..

Pnei Moshe non traduit

כנגד ה' למבול ישב. שבו השם הט''ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול:

עֲבוֹדָה לְהוֹדָייָה זוֹבֵח תּוֹדָה יְכַבְּדָֽנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים. וְחוֹתֵם בְּשָׁלוֹם שֶׁכָּל בְּרָכוֹת חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא אֵין לְךָ כֵּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם וּמַה טַעַם י֙י עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן י֙י יְברֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

Traduction

La bénédiction qui rappelle le service divin, sert d’action de grâce, selon ce verset: Celui qui sacrifiera une action de grâces m’honorera, et là je lui montrerai le salut divin (Ps 50, 23). L’on termine par le mot de paix, car c’est la fin de toutes les bénédictions. R. Simon ben Halaphta dit: Nul sujet ne contient davantage la bénédiction que la paix. Aussi est-il dit (Ps 29, 11): Dieu donnera la force à son peuple; il le bénira par la paix.

Pnei Moshe non traduit

עבודה להודייה. כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה:

יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן. העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום:

קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. טָעָה בֵין כְּתִיבָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִייָה חוֹזֵר לִכְתִיבָה הָרִאשׁוֹנָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכַן טָעָה יַחְזוֹר כְּבַתְּחִילָּה לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ. דֵּלֹמָה רִבִּי חִייַא רִבִּי יַסָּא רִבִּי אַמִּי סַלְקוּן מֵעֲבַד גִּנּוּנִיָּה דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִי מְחַדֵּית מִילָּה. אָֽמְרִין מַן נָחֵית שְׁמַע לָהּ מִינֵיהּ. אָֽמְרִין וְיֵיחוּת רִבִּי אֶלְעָזָר דְּהוּא זָרִיז סַגִּין. נָחֵית וְסַלִּיק אָמַר לָן כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בִּלְמַעַן חֲזָקָה כִּוֵּן.

Traduction

Si l’on s’est trompé, il faudra recommencer à partir de l’erreur''. Si l’on a confondu le mot vous écrirez, de la première section, avec celui de la seconde, il faut reprendre à la première. Si l’on ne sait plus à quel endroit on s’est trompé, il faut recommencer à partir d’un endroit dont on est sûr. Un jour, comme R. Hiya, R. Yossa et R. Ama sortaient pour élever un dais nuptial à R. Eléazar, ils entendirent que R. Yohanan interprétait des sujets religieux: -''Qui d’entre nous, disaient-ils, va s’approcher de lui, pour apprendre ce qu’il dit? -Que R. Eléazar y aille, répondit-on, car il est exercé à cette voix''. Il alla et revint, puis dit: Voici ce que R. Yohanan a enseigné: Si, en faisant la lecture, on se trouve aux mots afin que (2ème section du shema, dernier verset), c’est une présomption d’avoir tout lu jusque-là avec attention.

Pnei Moshe non traduit

בין כתיבת הראשונה. בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה:

יחזור כבתחילה למקום הברור לו. אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא''צ לחזור להקודם לו:

דלמא. מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש:

אי מחדית מילה אמרין וכו'. אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה:

רִבִּי לִיָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רוּבָּא נִתְפַּלֵּל וְנִמְצָא עַצְמוֹ בְשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה חֲזָקָה כִּוֵּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר נִתְפַּלֵּל וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּן יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. אָמַר רִבִּי חִייָא רוּבָּא אֲנָא מִן יוֹמָי לֹא כַווְנִית אֶלָּא חַד זְמָן בָּעִי מְכַוְּנָא וְהִרְהָרִית בְּלִבִּי וְאָֽמְרִית מַאן עֲלֵיל קוֹמוֹי מַלְכָּא קְדָמִי אַרְקַבֶּסָּא אוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא מָנִית אֶפְרוֹחַיָּא. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא אָמַר אֲנָא מָנִית דֵּמוֹסִיָּא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה אֲנָא מְחַזֵּק טִיבוּ לְרֹאשִׁי דְּכַד הֲוָה מָטֵי מוֹדִים הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.

Traduction

R. Hia et R. Yassa disent, au nom de R. Aha: Si l’on a récité la plus grande partie de l’amida et qu’on se trouve à la 15ème bénédiction, c’est une présomption d’avoir tout dit jusque-là avec attention. R. Jérémie dit, au nom de R. Eléazar: Si quelqu’un a dit l’amida sans attention et qu’il sait qu’en la répétant il s’y appliquera, il doit recommencer: mais, au cas contraire, c’est inutile. R. Hiya le grand dit: Je n’ai jamais pu m’appliquer; je l’ai voulu faire une fois, mais (par distraction) je me demandais qui entre le premier en présence du roi: Est-ce le chef de la captivité, ou le gouverneur (181)Pour l'étymologie du mot persan Arkafta, V. Fleischer, dans Neuh. Wörterbuch, 1, 280a.? Samuel dit: Je me mets à compter les oiseaux par distraction. R. Aboun bar-Hiya comptait les pierres d’assise (domus). -Moi, dit R. Matnah, je remercie ma tête de ce qu’elle s’incline toute seule, au moment de l’action de grâce (tellement je suis distrait).

Pnei Moshe non traduit

ומצא עצמי בשומע תפלה. וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא''צ לחזור להקודם:

אנא מן יומו לא כיונית. לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן:

ארקבסא. אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא:

אנא מניתי אפרוחייא. הפורחים מחמת הרהור התורה:

דימוסיא. שורות הבנין:

הוא כרע מגרמיה. ואף שאני טרוד בהרהור התורה:

Berakhoth

Daf 18a

משנה: 18a הָאוּמָנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ מַה שֶׁאֵין רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּתְפִילָּה.

Traduction

Les artisans peuvent faire cette lecture en haut d’un arbre ou d’un mur en construction (182)''Littéralement: tablette d'érection d'un mur, assise; selon Maïmonide, tafia, ce qui émerge, que J. Lévy, Neuh. Worterbuch, s. 5., V. Dozy, Suppl. Aux Dictionn. arabes, 2, 65-66.'', ce qui n’est pas permis pour la prière (ou l’amida).

Pnei Moshe non traduit

מתני' נדבך. שורה של בנין אבנים כמו נדבכין דאבן גלל ואע''ג דמיסתפו דילמא נפלי ולא מצי מכווני לא הצריכו חכמים לרדת דק''ש לא בעי כוונה אלא פסוק ראשון בלבד וזה יכולין לכוין בקל:

מה שאין רשאין לעשות כן בתפילה. דצלותא רחמי היא ובעי כונה והלכך יורדין למטה ומתלפללין:

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא הַפּוֹעֲלִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן וְהָאוּמָנִין בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ.

Traduction

Voici la version exacte, Les ouvriers font cette lecture en haut de l’arbre, et les maçons en haut du mur.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתני' הפועלין קורין בראש האילן והאומנין בראש הנדבך. לישנא כפילא דמתני' הוא דמפרש דלמה ליה למינקט תרווייהו בראש האילן ובראש הנדבך הא לא בעי לאשמעינן אלא שאינן צריכין לירד למטה ובחדא מינייהו סגי הלכך קאמר כן צריך לפרש המתני' דאורחא דמילתא הוא דנקט התנא דבראש האילן קאי על הפועלין המושכרין לבעל הבית שכן דרכן ללקט הפירות ולתקן האילן ודרך האומנין והן בוני בתי האבנים לעמוד בראש הנדבך ולפיכך נקט תרווייהו:

וְתַנִּי כֵן מִתְפַּלְלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. הָא בִשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וּבַעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְלָמָּה בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה. רִבִּי אַבָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרַוַּיְהוּ אָֽמְרִין מִפְּנֵי שֶׁטִּירְחוֹתָן מְרוּבָּה.

Traduction

On a encore dit (183)Tossefta, ch. 2.: les ouvriers disent la prière de l’amida du haut de l’olivier et en haut du figuier. Donc, pour les autres arbres, il faudrait descendre avant de prier; tandis que le maître d’une maison (qui n’éprouve pas de perte de temps préjudiciable en interrompant le travail) doit toujours descendre avant de prier. Pourquoi alors ne fait-on d’exception que pour celui qui est en haut de l’olivier ou du figuier? C’est que, répondent R. Aba et R. Simon, la fatigue est grande de descendre et de remonter sur ces arbres (à cause de leur branchage).

Pnei Moshe non traduit

ותני כן. בתוספתא פ''ב. וחסר כאן בהעתקה והכי תנינן התם פועלין קורין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ובשאר כל האילנות יורדין וכו':

בעל הבית. שאינו משועבד למלאכה הוא לעולם יורד ומתפלל ואפי' מראש הזית והתאנה:

ולמה. התירו בראש הזית והתאנה יותר משאר אילנות:

מפני שטרחותן מרובה. שיש להם ענפים הרבה ויש טורח גדול בעלייתם ובירידתם ובין כך יתבטלו ממלאכתן ולפיכך הקילו בהן:

תַּנִּי הַכַּתָּף אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע אֲבָל לֹא יַתְחִיל לֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא פוֹרֵק וְלֹא בְשָׁעָה שֶׁהוּא טוֹעֵן מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיִּפְרוֹק. וְאִם הָיָה עָלָיו מַשּׂאוּי שֶׁל אַרְבָּעָה קַבִּין מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁשִּׁיקֵּל. מַהוּ שֶׁשִׁיקֵּל תְּרֵין חֲלָקִים לַחוֹרָיי וְחַד לְקוֹמוֹיי.

Traduction

Le portefaix peut lire le shema en ayant la charge sur le dos; mais il ne doit commencer cette récitation ni en chargeant le fardeau ni en le déchargeant, parce qu’alors il est préoccupé. En tout cas, il ne doit pas réciter l’amida avant d’être déchargé, à moins que sa charge ne dépasse pas une mesure de quatre cab (ce qui est peu). R. Yonathan y met pour condition de l’équilibrer. Comment doit-il procéder? Disposer la charge de telle façon qu’il y en ait deux parts sur trois par-devant, et une par derrière.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם הכתף שנושא המשאוי:

מפני שאין לבו מיושב. בשעת פריקה וטעינה ולא יכול לכוין אפי' בפסוק ראשון:

משאוי של ארבעת קבין. לא טריד כולי האי מותר:

והוא ששיקל. כדמפרש ואזיל שעשה המשקל כדרך הנושאין משאוי לחלקו וב' חלקי המשאוי מלאחריו על כתיפו וחלק אחד בולט מלפניו:

תַּנִּי לֹא יְהֵא מְרַמֵּז בְּעֵינָיו וְקֹרֵא.

Traduction

Enfin on a enseigné qu’il ne faut pas cligner des yeux (184)Babli, Yomâ, fol. 19b. en faisant cette lecture (c’est-à-dire faire signe à quelqu’un, ce qui détourne l’attention).

Pnei Moshe non traduit

תני. שם בפ''ה הפועלין שהיו עושין מלאכה וכו' מפני שהן צריכין למהר למלאכתן לפיכך אינם צריכין לברך כל ברכת המזון אלא ברכה ראשונה ברכת הזן וכוללין וכו' בברכה שניה וחותמין בשל ארץ:

תַּנִּי הַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְכוֹלְלִין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשֶׁל הָאָרֶץ וְחוֹתְמִין בְּשֶׁל הָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִסְעוּדָן אוֹ שֶׁהָיָה בַעַל הַבַּיִת אוֹכֵל עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מְבָֽרְכִין דֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְשָׁעָה שֶׁיְבָרֵךְ. דִּלָכֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וִיבָרֵךְ.

Traduction

Les ouvriers qui travaillent auprès d’un maître de maison (et mangent chez lui) récitent la première des quatre bénédictions du repas (185)Tossefta, ch. 5, résument seulement la deuxième et la troisième, et terminent par la formule finale de la deuxième; mais, si le salaire de leur travail consiste dans le repas seul (comme ouvriers à la journée), ou s’ils s’attablent avec le maître de la maison (186)Le repos est alors à la charge du maître., ils récitent les quatre bénédictions complètes. Cela prouve, dit R. Mena, qu’il est interdit de travailler pendant qu’on dit cette bénédiction; sans quoi, il n’eût pas été ordonné d’abréger l’action de grâce si l’on est au travail: on se fût contenté de dire qu’on peut travailler tout en récitant les bénédictions entières (donc, c’est interdit).

Pnei Moshe non traduit

בסעודן. ואין לוקחין ממנו שכר כ''א בעד סעודתן הן עושין והם אינם ממהרין כ''כ או שהיה בעל הבית מיסב ואוכל עמהן וכל זמן שהוא אוכל אינם צריכין למהר ואפי' עושין בשכרן מברכין כל ד' ברכות כתיקונה:

דלכן. דאם לא כן אלא שמותר לעסוק במלאכה בשעת ברכה א''כ מה אנן אמרין לחלק בין עושין בסעודתן או אם עושין בשכרן הא יכולין לעשות מלאכה ולברך כל הברכות:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב חוּנָה לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וּמִין מַטְבֵּעַ בְּיָדוֹ. לְפָנָיו אָסוּר לְאַחֲרָיו מוּתָּר. רִבִּי יָסָא הָיָה צוֹרְרָן וְתוֹפְשָׂן בְּיָדוֹ. וְּלמִדַּת הַדִּין וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָֽדְךָ. וּבִלְבַד בְּיָֽדְךָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל חַתְנֵיהּ כֵּן.

Traduction

R. Samuel bar-R. Isaac, au nom de R. Houna, dit: On ne doit pas se mettre à prier en ayant des pièces de monnaie en mains (par elles on est préoccupé); si on les a placées devant soi, c’est interdit, mais non si on les a mises derrière soi (parce qu’alors on n’y pense pas autant). R. Yossé les enveloppait dans une pièce d’étoffe (sans contact immédiat) et les gardait à la main. C’est de la même façon que doit agir celui qui a la garde d’un dépôt (au point de vue juridique), selon la règle établie ailleurs (187)B., Baba Metsia, 42a. par R. Isaac: Tu serreras l’argent dans ta main, est-il dit (Dt 14, 25); ce terme indique qu’il faut garder l’argent en main. C’est aussi ce qu’a enseigné R. Yossé bar-Abin et R. Hillel, son gendre.

Pnei Moshe non traduit

ומין מטבע בידו. לפי שהוא טרוד על המטבע שלא תפול מידו ואינו יכול לכוין:

לפניו. אם היה מתפלל ומטבע לפניו אסור מפני שמסתכל בו ואין לבו מיושב ולאחריו מותר ולא חששו שמא יהפוך פניו:

היה צוררן ותופסן בידו. דכשהן צרורין נתישבה דעתו ואינו חושש שלא יפלו:

ולמדת הדין. ולענין הדין אם אחד מפקיד מעות ביד חבירו היאך יתנהג:

א''ר יצחק וצרת הכסף בידך. כתיב שיהו צרורין דוקא ובלבד בידך שאע''פ שהן צרורין יהיו בידך ואם לא עשה כן פושע הוא בממון חבירו:

הורי לר' הלל חתניה כן. שיהו צרורין ובידו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source